סלובניה וקרואטיה - שבוע אחד בסתיו

מסלול של 7 ימים בסלובניה וקרואטיה בתקופת אוקטובר (2007) שבה העצים באזור הופכים צבעם לכתום-אדום. המסלול יוצא ממינכן, גרמניה, ועובר דרך אגם בלד, קניון וינטגר, אגם בוהין, לובליאנה, מעבר וורשיץ, מערת פוסטוינה, מערת סקוציאן, קופר, פירן, פורטורוז, פורץ, רוביני, פולה, אופטיה, פארק פליטביצה, סלוני (ראסטוק) וזאגרב.

למה לצאת ממינכן?

מסתבר כי טיסות הצ'רטר הישירות ללובליאנה או לדוברובניק מסתיימות ב-5 לאוקטובר עם סיום עונת התיירות (ומתחדשות לאחר מכן במאי). אנחנו רצינו לנסוע לסלובניה וקרואטיה מחוץ לעונת התיירות העמוסה, ולאחר בדיקה, הטיסה למינכן היא הזולה ביותר והיא העיר ממנה הכי נוח, מהיר ופשוט להגיע לסלובניה וקרואטיה.

עלות דלק ואגרות כבישים

סך הכל נסענו 2200 ק"מ. עלות דלק: כ-€140. לפי ליטר, הערכה גסה: סלובניה: €1 לליטר בנזין. קרואטיה: 7.8 קונה לליטר. יש לשלם אגרות כבישים בכבישים המהירים באוסטריה, סלובניה וקוראטיה, וכדאי לבדוק את העלות הכוללת באתר המצוין של מישלן. הערכה גסה שלי לסך כל עלות האגרות: כ-€100.

הנחות

מומלץ להביא כרטיס סטודנט, כרטיס גמלאי או כרטיס מלווה קבוצות. יש הנחות בכניסה לאתרים.

לינה

מחירי הלינה הם לזוג ללילה, ללא ארוחת בוקר אלא אם מצויין אחרת.

כמה מילים על השכרת רכב במזרח אירופה

לא כל חברות ההשכרה מאפשרות להכניס רכב שכור ממערב אירופה למזרח אירופה. חשוב לבדוק מראש שחברת ההשכרה שלכם מאפשרת זאת ולבקש מסוכן הנסיעות לציין "Entrance to Slovenia & Croatia" על שובר ההשכרה. כמן כן, יש מגבלות מסוימות, עם החברה בה נסענו (Sixt), למשל, לא ניתן להכניס רכבים גרמניים (ב.מ.וו., וולפסגן וכו'). אז תבדקו.

מזג אוויר - סלובניה וקרואטיה

נסענו בשבוע השלישי של אוקטובר והתמזלנו בשישה-שבעה ימים של שמש. בבוקר היציאה ממינכן ובמהלך לילה אחד בקרואטיה ירד גשם שהפסיק עם עלות השחר. בבקרים ובערבים הקור חודר. רצוי להתלבש בשיטת הבצל: מחולצת טי-שירט קצרה, גופייה ארוכה, סוודר ופליז מחמם או מעיל רוח, ואפילו מומלץ לקחת כפפות וצעיף לאלו שרגישים לקור (לבוקר ולערב). מזג האוויר נוטה לקריר גם בצהריים (כ-10 מעלות כמו חורף ישראלי). התלבשו בהתאם. מתחממים כשמתחילים ללכת! למרות הקור היחסי, נהנו לטייל ולעשות מסלולי הליכה בטבע, ולהסתובב בחוץ בכלל. היה כיף! יש לציין כי בדרך חזרה לגרמניה, במעברי ההרים באוסטריה ובמינכן ירד עלינו שלג.

מעברי הרים ואתרים מסוימים בסלובניה ובאוסטריה נסגרים בסוף אוקטובר. לכן, לא היינו ממליצים לנסוע לאחר אוקטובר כי לא תהייה לכם גישה לכל האתרים. לעומת זאת, באזור בלד (Bled) ופארק טריגלב (Triglav) בסלובניה, למשל, יש אתרי סקי וניתן לבקר לאורך כל השנה.

היתרונות של נסיעה באוקטובר

• אתרי התיירות בסלובניה וקרואטיה אינם עמוסים בתיירים בתקופה זו. באף אתר לא בזבזנו זמן בהמתנה בתורים. הכבישים לא היו פקוקים, ואפילו לא עמוסים.
• קל היה למצוא מקום לינה ומחירי הלינה היו נמוכים ב-10%.
• בצפון, בהרים ובמקומות הגבוהים השלכת בשיאה. כמו בניו אינגלד, ארה"ב, הגבעות מכוסות במעטפת צהובה-כתומה-חומה, צבעים המשתלבים היטב עם גוון הטורקיז של הנהרות והאגמים באזור זה. מראה מרהיב.

 

תכנון הטיול לסלובניה וקרואטיה

ישנם שני סוגי טיולים שניתן לעשות לטעמנו. האחד, טיול בניחותא למטרות נופש בטן-גב, סיורים קצרים וסביבתיים, ללא נהיגה ממושכת. הסוג השני, טיול עם נסיון להספיק כמה שיותר אתרים ומראות. אנחנו רצינו לראות כמה שיותר, את נקודות הציון המובהקות של מערב סלובניה וצפון קרואטיה. וגם, לקום מוקדם בבוקר להליכה בטבע בסביבה, לבקר באתרים, לטייל בנופים הקסומים, ואפילו להתעכב ולשוחח עם המקומיים כשמזדמן. התמקדנו באתרי הטבע והליכות קצרות בערים. עשינו תכנון כללי בלבד לפני היציאה מהארץ כאשר ידענו פחות או יותר באיזה אזורים נלון ובאיזה אתרים נבקר, אבל השארנו מקום לגמישות. בסופו של דבר, ראינו את כל מה שרצינו, אולם בחלק מהמקומות לא בילינו מספיק מפאת קוצר הזמן והרגשנו שרק טעמנו. נשאר טעם של עוד. עוד נחזור!

הטיול היה מעט לחוץ לטעמי, עם יותר מידי נהיגה (נהיגה למעלה משעתיים-שלוש ביום היא מתישה ולא מהנה. הדרכים הכפריות מפותלות, מלאות במשאיות איטיות המשתרכות במעלה ההרים, הכבישים לרוב בתיקונים, ולכן הנהיגה איטית יותר מהתכנון). במקור, עוד חשבנו שאולי נספיק להגיע לספליט. אין סיכוי! זה לא ריאלי, אז תשכחו מזה. טכנית, על המפה, זה אפשרי, אבל לחוץ מידי ולכן לא מהנה.

אם אתם לא רוצים לנהוג הרבה ולרוץ ממקום למקום, אלא לנוח ולהתוודע לעומק למקום מסוים (ויש לכם רק שבוע), אנחנו ממליצים להתמקד באזור אחד בלבד, למשל, אזור בלד וטריאגלב, אזור פירן והמערות, חצי האי האיסטרי, או אזור פליטביצה, סלוני וזאגרב. יש הרבה מה לעשות כדי למלא שבוע שלם בכל אזור. אבל אנחנו מכירים אותכם, אתם ישראלים, אתם רוצים לראות את הכל. אז נספר לכם איפה היינו.

יום ראשון - נסיעה לסלובניה ולינה בבלד

יצאנו משדה התעופה מינכן לכיוון זלצבורג, כשעה וחצי נסיעה. כדאי לבדוק באינטרנט אם יש עבודות בכביש בדרך, אותנו הן עיכבו ועמדנו כחצי שעה בפקק.

הערה

בכניסה לאוסטריה יש לעצור במסעדה מצד ימין ולקנות סטיקר לכביש האגרה עד סלובניה: €7. הסטיקר טוב לעשרה ימים, לכן כדאי להשאיר אותו דבוק על השמשה כדי שהוא ישמש אותכם בחזור ולא תצטרכו לשלם שוב.

הנסיעה מזלצבורג עד גבול סלובניה כ-3 שעות. עם המעבר לתוך סלובניה ממשיכים כ-20 דקות, בהדרגה הכביש הופך לדרך כפרית של שני מסלולים, עד שמגיעים לפנייה ימינה לבלד (Bled), סה"כ זמן נסיעה ממינכן כ-5 שעות.

בלד הוא אגם רגוע, כ-6 ק"מ היקף, מוקף ברכסי גבעות עם אי חמוד במרכזו וטירה עם מגדל מחודד שוכנת על צוק. מקום קסום. הטירה שווה ביקור ולו בשל הנוף המרהיב של האגם וסביבתו הנשקף ממנה. מחיר הכניסה: €6 לאדם. בערב, ישבנו במסעדה על שפת האגם לארוחה סלובנית ראשונה: מרק, מנה עיקרית ושתיה לשניים (כ-€20).

שימו לב

גם בסלובניה וגם בקרואטיה נתקלנו בתופעה מוזרה במסעדות. אף על פי שהזמנו מנות יחידות לעיתים, כמו מרק אחד או סלט אחד לשתינו, המלצר היה מביא שניים, מנה לכל אחת. תופעה שחזרה על עצמה בהרבה מסעדות ונאלצנו לשלם.

לינה בבלד

עם ההגעה לרחוב הראשי של בלד מכיוון האוטוסטרדה, יש לפנות שמאלה ברחוב של המסעדה הסינית (לא ניתן לפספס). ברחוב זה יש שפע של צימרים. חפשו שלטים עם המילים Sobe או Apartma. לנו ב-Villa Nana בחדר לשניים עם מקלחת צמודה ומטבח במחיר של €40 ללילה (שני לילות).

יום שני - אגם בלד, אגם בוהין וסיור בלובליאנה

אחת החוויות המהנות ביותר הטיול היתה להקיף את אגם בלד בבוקר. קמנו מוקדם, החננו את האוטו בחנייה של Golf Hotel (חנייה ללא תשלום. המלון נמצא על רחוב הצימרים). השעה: 7:30 בבוקר. העיר עדיין בתרדמה, הרחובות ריקים (יש לציין כי בסלובניה הערים מתעוררות לקראת עשר, לא לפני). סביב האגם, שביל מסודר והנוף הנשקף מכל כיוון מרהיב ביופיו. המסלול יכול לקחת כשעה בהליכה מהירה, אולם עצרנו פעמים רבות לצלם, פשוט ללכת בתוך גלויה. תביאו כפפות כי תוך כדי צילום יקפאו לכם כפות הידיים. המסלול לקח כשעתיים (כולל העצירות לצילומים והתבוננות על הנוף). מומלץ!

משם יצאנו לקניון וינטגר (Vintrgar), נסיעה של כ-10 דקות מהאגם. לפני שהתחלנו את המסלול, אכלנו על שפת מי הנחל ארוחת בוקר של לחם כפרי ודליקטסים סלובניים שקנינו במכולת (ממרח פלפלים -  Ajvar, זיתים שחורים וירקות מוחמצים). רצינו לשתות קפה עם ארוחת הבוקר, אבל בסלובניה (וגם קרואטיה) לא שמעו על Coffee to Go.

טיפ

תביאו תרמוס קטן מהבית. תוכלו להכין לכם קפה בבוקר ולשתות באוטו או בטבע (בכל החדרים שהיינו היה מטבחון לחמם מים). זה יעביר לכם את הבוקר הקר בכיף.

הקניון היה מהמם, במיוחד בשל צבעי היער בשלכת ומי הטורקיז הצלולים. בסוף המסלול מגיעים לביתן, שם ניתן לקנות קפה חם וישנם שולחנות פיקניק אם לקחתם את ארוחת הבוקר איתכם. המסלול לוקח כשעה וחצי, הולכים עד הביתן והגשר וחוזרים בחזרה לחנייה. מומלץ!

משם יצאנו לאגם בוהין (Bohinj), נסיעה של כחצי שעה, בנוף הררי יפה. נסענו לאורך האגם, שהוא גדול יותר מאגם בלד, ועלינו לרכבל לעבר הר ווגל (Vogel), כ-€10. כעקרון, מדובר באתר סקי שהוא רדום בזמן הזה של השנה, ומעבר לצפייה בנוף או ביקור במסעדה, אין הרבה מה לעשות שם. משם, נסענו למפל סביצה (Slap Savica).

שימו לב

ניתן להגיע למפל בשתי צורות, דרך מסלול של שעתיים בהליכה ומסלול קצר יותר של חצי שעה עלייה במדרגות (€3 כניסה). הכניסה והחנייה לשני המסלולים נמצאים בשני מקומות שונים, עקבו אחרי השלטים שלא תבלבלו. מסלול העלייה במדרגות היה בינוני-קשה לזקנים שבינינו והיה יפה יותר מהמפל עצמו.

מאגם בוהין, החלטנו לנסוע ללובליאנה (Ljubljana) עיר הבירה של סלובניה, כשעה וחצי נסיעה, על מנת לבלות שם את הערב. בדיעבד, היה עדיף לא לבקר בלובליאנה ביום ראשון כי רוב החנויות והמסעדות היו סגורות. הסתובבנו קצת בעיר, ביקרנו במשרדי תיירות ועלינו למצודה. בערב, אכלנו באחת המסעדות שהיו פתוחות. לובליאנה היא עיר נחמדה בלבד ולא התרשמנו ממנה במיוחד. מתוך סקרנות, בחזרה מלובליאנה למלון בבלד, נסענו דרך סקופיה לוקה (Skofia Loka) ועצרנו במרכז העיר העתיקה. כאמור, לא הספקנו לראות הרבה, העיר הייתה ריקה והיה חושך, אבל התרשמנו שהמקום יפה לביקור קצר או ארוחת צהריים.

יום שלישי - מעבר וורשיץ ומערת פוסטוינה

נפרדנו מאגם בלד ושמנו פעמנו לכיוון מעבר וורשיץ (Vrsic), מתוך תקווה להגיע לפוסטוינה (Postojna) אחה"צ דרך הכבישים הכפריים. הדרך הייתה יפה מאוד לאורך כל המסלול עד לפוסטוינה, ממש שוויץ אבל פחות מטופח: הרים גבוהים, שדות מרעה ובתים כפריים מעשנים מהארובה, ריח עז ומתקתק של עץ בוער. מעבר ההרים עצמו לא היה מרשים והייתי ממליצה לדלג על הנסיעה הארוכה והמייגעת, יש לומר, בדרכים הכפריות האיטיות והמפותלות אם כבר ביקרתם במעברי הרים מפורסמים אחרים בארצות אחרות. לעומת זאת, האיזור הזה נהדר לחופשה כפרית מול האח. הנסיעה ארכה כ-6 שעות!

מקום יפה מאוד לעבור בו בדרך הוא מוסט נה נוצ'י (Most na Noci), עיירה שבה עובר נהר טורקיז יפיפה והנוף מרהיב. את הפסקת הצהריים עשינו באידריאה (Idrija). כאשר נכנסים לאידריאה ונוסעים בעקבות השלטים לפוסטוינה, מגיעים לצומת מרכזית בה יש לפנות שמאלה לכיוון פוסטוינה. ממש לפני הפנייה שמאלה על הרחוב הראשי יש מסעדה בשם Kos, שימו לב לשלט הצהוב הבולט. הם מגישים זליקרופי (Zlikrofi) נהדר, מאכל מקומי שמזכיר את הקרפלך הפולני. מומלץ! עשינו הליכה במרכז העיר לחילוץ עצמות. כשיוצאים ממקומות התיירים הבולטים, שמים לב כי הארגון התיירותי בסלובניה עוד בחיתוליו, ורוב העיירות הצדדיות שביקרנו בהן לא מכוונות לתיירים ומנהלות את חייהן הכפריים כרגיל. הרבה לא יודעים אנגלית מעבר לכמה מילים. יש לזה את הקסם שלו, ומצד שני, כתיירת יש תחושה לא נוחה שאת מפריעה להלך החיים הנורמלי כשאת מבקרת ומסתכלת.

בארבע אחה"צ, נכנסנו למערת פוסטוינה לסיור האחרון של היום (כניסה כ-€18). מערת פוסטוינה מרהיבה ונהנו מאוד מהנסיעה ברכבת (כמו רכבת שדים בלונה פארק, רק בין סטלגמיטים וסטלקטיטים) ומהמערה עצמה שהיא ענקית ועשירה. מומלץ! המוטו של המערה: ברוכים הבאים לחייזר-לנד. (קצת גאווה לאומית: יש לציין כי עם חזרתנו לארץ, נסענו לבית שמש כדי לראות את המערה שלנו. המערה שלנו יפה ועשירה מאוד ממש כמו פוסטוינה, רק הרבה יותר קטנה מבחינת הגודל.) את הלילה בילינו בצימר בשולי העיר בצד השני של האוטוסטרדה (€32).

יום רביעי - מערת סקוציאן, קופר, ראסטוביה ופירן

התחלנו את היום במערת סקוציאן (Skocjan) ולקחנו את הסיור הראשון בשעה עשר. הגענו מוקדם והיינו צריכים לחכות. על מנת להתחמם, עשינו הליכה כעשר דקות עד נקודת התצפית על פתח המערה, דרך שביל שיוצא ממשרד הקבלה (עקבו אחרי שלטים). מערת סקוציאן שונה ממערת פוסטוינה, אף על פי שגם בה ניתן למצוא נטיפים, והיופי שלה מתבטא בעיקר בגודל העצום שלה ובעובדה שנהר ריקה (Reka) עובר דרכה. מערה מרהיבה ונהננו מאוד מהסיור. המוטו של המערה: הגודל כן קובע. מומלץ!

טיפ

ליד השירותים הציבוריים במתחם של משרד הקבלה יש מחשב עם אינטרנט לגלישה חופשית ((e-Point.

משם, עלינו על האוטוסטרדה לכיוון קופר (Koper). ירדנו ממנה כדי לבקר בכנסיית השילוש הקדוש שנמצאת בכפר בשם ראסטוביה (Hrastovija) שנמצאת לא רחוק מהאוטוסטרדה. מדובר בכנסייה רומנסקית לעולי רגל מהמאה ה-12. המיוחד בה הם ציורי פרסקו שמכסים את כל הקירות והתקרה בסדרה של סצנות מהברית הישנה והחדשה, והסצינה המיוחדת ביותר היא מחול המוות שבה נראה המוות רוקד עם שלדי המתים. הכנסייה נמצאת על גבעה ורואים אותה מכל מקום בכפר, אך היא כל כך צנועה ולא מפוארת שכמעט המשכנו הלאה בכביש. כשהגענו למקום, חיכה לנו בחור צעיר על טוסטוס עם מפתח הברזל שפותח את שערי הכניסה ועשה לנו סיור עם הסבר מוקלט באנגלית (€2). היה נחמד מאוד ולא רק למביני אומנות.

עם הגיענו לקופר, החננו את האוטו בחנייה הציבורית שמחוץ למתחם העיר העתיקה, ועשינו סיור קצר. היה נחמד לא יותר מזה (עדיף להשקיע את הזמן בפירן). משם נכנסנו למסעדת דגים טובה בשם Skipper שעל המזח ואכלנו ארוחה איטלקית מצוינת בשילוב פירות ים (כ-€25 לזוג).

לקראת שעות אחרי הצהריים, פנינו לכיוון פירן (Piran) ובדרך עצרנו במספר מקומות לחפש מקום לינה. מצאנו חדר בפורטורוז (Portoroz), עיירת נופש קטנה הנושקת לפירן (€40 ללילה לזוג). שמנו פעמנו לעיר העתיקה של פירן ונכנסנו עם הרכב למתחם במסגרת סידור של תשלום על פי שעה (סידור דומה קיים ברוב ערי התיירות של האי האיסטרי: תעריף ממוצע לשעה בין €1.5 ועד ל-€2.5). עיר איטלקית מקסימה, אדיאלית בשביל ללכת לאיבוד בסמטאות הצרות או לחילופין לטייל על המזח בשעות המאוחרות של היום, ולאכול במסעדה על רקע השמש השוקעת. לאחר סיור על החוף, החלטנו לנסות ולעלות לחלק הגבוה של העיר על מנת לצפות בנוף הנשקף מלמעלה. בחלק הזה קיימת חומה עתיקה אשר ניתן לטפס עליה ולהגיע לנקודת התצפית הגבוהה בעיר. אפשר להגיע לשם גם ברכב: חפשו חניית מכוניות על רחוב IX. Korpusa שנמצאת ממש לצד החומה. אפשר להגיע לחנייה גם ברגל דרך רחוב Rozmanova: כאשר אתם עולים במעלה הרחוב ומגיעים לשער של חומה עתיקה, לחתוך שמאלה במעלה המדרגות לאורך החומה עד שאתם מגיעים לחניית המכוניות. עם עומדכם בחנייה לכיוון הים (צפון-מערב) וצופים על חרוט העיר למטה, שימו לב מצד ימין לכניסה צנועה לחנייה ביתית. כנסו לשם ובמהרה תגלו את המדרגות למגדלים של החומה. הליכה כיפית של כ-20 דקות עם קצת טיפוס והנוף מרהיב מהתצפית. מומלץ!

בערב, ירדנו לפורטורוז דווקא, עיירת נופש והימורים חמודה, טיילנו בנחת בטיילת ואכלנו פיצה טובה לארוחת ערב (כ-€13 לזוג כולל בירה).

יום חמישי - מעבר לקרואטיה, פורץ, רוביני, פולה ואופטיה

שמנו פעמנו דרומה ותוך רבע שעה נסיעה הגענו למעבר הגבול. נפרדנו לשלום מסלובניה לבנתיים ונכנסנו לקרואטיה. עלינו על הכביש המהיר של חצי האי האיסטריה ובנסיעה מותרת של 130 קמ"ש הגענו עד מהרה לפורץ (Porec). התאכזבנו ממראה העיר עם הכניסה אליה, אולם מתחילת הסיור בעיר העתיקה התגלתה לעינינו עיירה יפיפיה שופעת בחנויות תיירים מפתות. ישבנו לשתות קפה ולאכול קראסון באחד מבתי הקפה בכיכר המרכזית. לאחר הליכה קצרה, מצאנו את הבזיליקה אופראסיוס ונכנסו אליה. יש לציין שבילינו שם כשעה בצילומים בשל עינייני המיוחד באומנות. הבזיליקה יפה, שמורה ומרשימה מאוד. מומלץ!

משם נסענו לרוביני (Rovinj), עיר יפיפיה ומטופחת. ההליכה בעיר העתיקה מהנה מאוד. ממה שראינו, זו העיר היפה ביותר בחצי האי של קרואטיה ואם אתם מתלבטים היכן לבלות את הלילה, תבחרו ברוביני. מומלץ!

בילינו כשעתיים בעיר העתיקה של רוביני ולאחר דיון ארוך אם להישאר או להמשיך וללא הסכמה, עזבנו ונסענו לפולה.

בפולה (Pula), ירדנו לסיור קצר במרכז העיר לכיוון כיכר הפורום, היכן שנמצא מקדש אוגוסטוס, ומשם פנינו לאמפיתאטרון. לא אהבנו את פולה ולא מצאנו עניין רב באתרים העתיקים שיש כמותם רבים גם בישראל ולכן עזבנו די מהר. החלטנו לנסוע לכיוון אופטיה (Opatija), אבל לא דרך הכביש מהיר אלא דרך הכביש הצדדי שעובר בלבין (Labin). המטרה הייתה בעיקר לראות קצת נוף של ים וחופים, אולם רק מלבין צפונה, הכביש הוא צמוד לחוף ואפשר להנות מהנוף. הכבישים לעיתים לא במצב טוב והנסיעה איטית.

לקראת ההתקרבות לאופטיה, התחלנו לחפש חדר. מצאנו אחד בעיירה בשם איצ'יצ'י (Icici), מספר קילומטרים מאופטיה (€30 ללילה כולל ארוחת בוקר קונטיננטלית). החדר היה בסדר, אם כי היה נדמה שלא השתנה בו כלום מאז שנות השבעים מבחינת הרהיטים, השמיכות והריח. האמבטיה הייתה במצב גרוע. החלטנו להישאר. היינו עייפות וכבר החשיך. ביקשנו מבעלת הבית המלצה למסעדת דגים טובה והיא הפנתה אותנו למסעדה קרובה במרחק הליכה של 5 דקות. מצאנו את עצמנו במסעדת פועלים פשוטה שמגישה דגים טריים מדוכן קרח שנמצא בתוך המסעדה. הזמנו צלחת ענקית של מולים וכמה דגים, והתפוצצנו. שילמנו כמאתיים קונה, לא מחירים של פועלים כלל. אבל מומלץ!

יום שישי - פארק פליטביצה ולינה בראסטוק

בבוקר, קמנו מוקדם, יצאנו ומיהרנו לכיוון פארק פליטביצה (Plitvicka). המטרה: להגיע עד 12 בצהריים. עלינו על הכביש המהיר, 130 קמ"ש, אך לאחר כעשרים דקות, שורה של קונוסים אדומים כיוונה אותנו לרדת מהאוטוסטרדה לכביש צדדי. האוטוסטרדה בתיקונים מסתבר. מצאנו את עצמנו משתרכים בתוך שיירה של מכוניות ומשאיות בכביש כפרי ומפותל, נוסעים כ-30 קמ"ש בממוצע. זאת לא הייתה הפעם היחידה שזה קרה ודאגנו מאוד, לא היינו בטוחות אם נספיק להגיע בזמן לפליטביצה. לאחר דרך תלאות דרך הכפרים הציוריים של קרואטיה (חמישים שנה אחורה), כבישים עם בורות וכמה פניות לא נכונות, עלינו בשעה טובה על הכביש המהיר דרומה שמגיע עד ספליט, כביש מודרני וחדש בסטנדרט אירופאי. הגענו לפליטביצה בשעה אחת ויצאנו לסיור הארוך, מסלול H (דמי כניסה: 110 קונה לאדם). אין הרבה מה להגיד על פליטביצה, אחד הפארקים היפים ביותר שהייתי בהם, ובין שתינו, היינו בהימלאיה, הרוקים הקנדיים, ילווסטון בארה"ב וכדומה. ממש מקום מדהים וקסום (וחבל שהוא מאוד מתוייר). אחד האתרים היפים ביותר של קרואטיה. לא להחמיץ!

את הסיור הארוך, מסלול H, עשינו בארבע שעות, כך שבארבע וחצי אחר הצהריים כבר התחלנו להצפין לכיוון סלוני (Slunj), ופעם ראשונה בטיול שלנו, התחיל לרדת גשם. הגענו לסלוני לאחר כארבעים דקות נסיעה אך לא היינו בטוחות היכן נמצאים מקומות הלינה המומלצים. עם המעבר על הגשר בקצה הצפוני של סלוני, שמנו לב לרובע המקסים של ראסטוק (Rastoke) השוכן על הנהר השוצף ולקחנו פנייה שמאלה. בעודנו תוהות לאן לפנות, ראינו שלט בעברית: הצימר של מריה, ושם בילינו את הלילה. הזוג הזה מקסים, אוהבי ישראלים, החדרים משופצים עם מקלחות חדשות ושמיכות פוך, ויחסית זולים. אנחנו שילמנו €24 לזוג ללילה. מומלץ! בערב, אכלנו במסעדת 888 המומלצת, היה זול וטוב. ישנו שנת ישרים עמוקה.

יום שביעי - זאגרב וחזרה למינכן

מוקדם בבוקר, עשינו סיור קצר בראסטוק והתפעלנו מהמקום, כפר קטן מבתי עץ השוכן בין מפלים שוצפים, ארובות מעשנות וערפילי בוקר, ומפיץ ריח עז של עץ בוער. מקום מאוד רומנטי ומיוחד. אפשר בקלות להישאר כאן יומיים ולעשות טיולים וראפטינג לאורך הנהר. נפלא ומומלץ!

אבל, לצערנו הרב, הזמן אוזל ובתוכנית שלנו: זאגרב, עיר הבירה של קרואטיה.

כשהגענו לזאגרב לאחר כשעה וחצי נסיעה, היתה שמש אבל היה קר מאוד. חנינו באחת מהחניות הציבוריות בתעריף לשעה של כ-8 קונה. עשינו את הסיור המומלץ של לשכת התיירים בחלק העתיק של העיר, דרך הכנסיות היפות והשוק המקומי דולאץ. קנינו כמה ספרים באנגלית וגבינות קרואטיות תוצרת בית. במהלך הסיור, עצרנו במוזיאון לאומנות נאיבית. מוזיאון קטן מאוד של שלושה-ארבעה חדרי תצוגה בלבד לאומנות מודרנית קרואטית משנות השישים-שבעים. התאהבנו בסגנון הציור הזה וקנינו ספר ופוסטרים למסגור, דמי הכניסה (כ-20 קונה) ומחירי התוספות זולים יחסית. זאגרב היא עיר תרבותית מאוד עם מגוון רחב של מוזיאונים. אם אתם אוהבים את זה, יש המון מה לעשות. מומלץ!

לקראת הצהריים בשעה אחת, כבר לא הייתה ברירה נאלצנו להיפרד מקרואטיה ולנוע לכיוון סלובניה וחזרה למינכן על מנת לתפוס את הטיסה למחרת בבוקר. הגענו למינכן בשמונה בערב בשל סופת השלג שתפסה אותנו בדרך. במעבר ההרים באוסטריה החל לרדת שלג והיינו חייבות לעצור וליהנות מהרגע. גם במינכן הייתה סופת שלג בערב ובבוקר היה מקפיא ונאלצנו לגרד את חלונות האוטו מהקרח שהצטבר. מומלץ להזמין מלון מראש בקרבת שדה התעופה של מינכן עוד מהארץ לפני היציאה לטיול. לא עשינו זאת והיה לנו קשה מאוד למצוא חדר במחיר סביר (שילמנו כ-€120).

לסיכום

סלובניה וקרואטיה הן שתי מדינות קטנות עם מנטליות מהעבר, וטבע בראשיתי שעדיין לא מסחרו אותו בעקבות התיירות. מצד אחד, האווירה האותנטית נשמרת, אך מצד שני, שירותי התיירות הם בחיתולים (למשל, בדרכים יפות עם נוף מרהיב לרוב אין עצירות פנורמה מסודרות. עניין מתסכל למדי כי אין מקום לעצור את האוטו). האנשים חביבים והנופים יפים מאוד. הביקור בפארק פליטביצה של קרואטיה שווה את הנסיעה כולה. נהנו מאוד.