מהו גן? חזרה לגן העדן האבוד

מהו גן? הניסיון לבנות מודל לעולם טוב יותר, לחיות בהרמוניה מלאה, לגרום לחוויה רב-חושית, ולבנות מקום להתעמקות מחשבתית.

קשה לתת הגדרה מדויקת לגן כי גנים הם מגוונים בצורתם ובשימוש הנעשה בהם. גנים יכולים להיות קטנים וגדולים, מוקפים בחומה או פתוחים, שטוחים או מדורגים, "טבעיים" או גיאומטריים, עם פרחים או בלעדיהם. הם עשויים לכלול פריחות שונות, עצים, שיחים, אגמים, תעלות, זרמי מים ומפלים, פסלים, סלעים, שבילים וספסלים, מערות גרוטו (מערות מלאכותיות המחקות זקיפים ונטיפים של הטבע), שרידים ארכיטקטוניים, מקדשים, ועוד.

למרות המגוון הרחב, בבסיס הגנים כולם עומד רצון אחד: הרצון לבנות מודל לעולם טוב יותר. הגן משקף את השאיפה האנושית הבסיסית לחיות בשקט מושלם ובהרמוניה מלאה. הוא מעין ניסיון להתאושש מסיפור אובדנו של גן העדן, סיפור המופיע, כידוע, בדתות שונות. במקביל, הגן משקף את חלומו של האדם לשוב אל גן העדן באחרית הימים ולזכות בחיים של חופש ושל אושר ללא גבול. למעשה הגן הינו מעין פשרה—הדבר הקרוב ביותר לחלום גן העדן הנמצא על פני האדמה עכשיו.

מקור המילה "פרדיס"

מקור המילה הלטינית "פרדיס" הוא במילה פרסית שמשמעותה סגור או מוקף חומה. מילה זו תורגמה ל"גן של הנאה" או ל"גן של אושר" (אנחנו, בעברית, נטלנו ממנה את המילה "פרדס"). הגן המוקף חומה מביא לידי ביטוי את שאיפת האדם לנצח את שבריריותו וחוסר שלמותו. תכנון גן הינו אמנות. רק בתוך תחום אוטונומי זה, יכול הטבע לשוב ולהיות יפה ומושלם ולחבוק את כל האלמנטים שבתוכו: מים, אור, אוויר, אדמה וצמחיה. כל מאמץ המושקע בעיצוב הגן, הינו בבועה של הערגה לאושר ולאחדות הרמונית עם הטבע.

מטרת הגן

לא רק בצורתם שונים הגנים אלה מאלה, אלא גם במטרתם. הגן העתיק נוצר משני מקורות:

• חורש קדוש המוקדש לאלות פגניות – כלומר, לדת ולכישוף.
• הגן הכולל צמחי רפואה וצמחיית מטבח שימושית, שהיה המקור המיידי לצמחי מרפא ולצמחי מאכל בכל בית.

ואולם, הגן ענה ועונה על צרכים רבים נוספים. הבולט בהם הוא הצורך האסתטי. הכוונה במיוחד להנאה חזותית, אך לא רק לה. הריחות של הפרחים, שקשוק המים במפלי המים ובמזרקות, מגע השמש החמימה ומשב הרוח, בנוסף לתנועתו של האדם בחלל הגן—כל אלה הופכים את ההנאה מהגן לחוויה רב-חושית, בעלת השפעה רבה על תחושותיו ורגשותיו של המהלך בו.

בנוסף להנאה החושית, מאפשר הגן עוררות מחשבתית לאלה המחפשים ריכוז מחשבתי, ומהצד השני—רגיעה וניתוק מחשבתי. בשל כך נוצרה המסורת של הגן כמקום התבודדות, התעמקות מחשבתית ורגיעה.

לא פעם נועד הגן לבטא את מעמדו החברתי-כלכלי של האדם. כמו כן, הוא מספק אפשרות לפעילות גופנית, לטיול, למשחק או לשיחה. לקראת המאה העשרים, התפתח הגן הציבורי, המשמש בין השאר כמקום לעריכת קונצרטים, הופעות תיאטרון וריקוד, וחגיגות ציבוריות שונות.

לגן, כפי שראינו, פנים רבות. ואולם, אם ברצוננו לשים את האצבע על הדבר הבולט ביותר בו, דומה שזו יכולתו לספק לכולנו רגעים של הנאה ושל נינוחות.